Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 84b

וְרַבִּי עֲקִיבָא, תְּפִיסָה לָא מַהְנְיָא כְּלָל? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: וְהוּא שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים.

Traduction

The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, is the seizure of a debtor’s assets by a creditor, though there are others who have a more immediate right to the assets, not effective at all? Rava said that Rav Naḥman said: And this, that Rabbi Akiva agrees that the seizure of assets is effective, is the case provided that one seized the property from the debtor while he was alive. However, after his death the assets belong to the heirs.

Rachi non traduit

ור''ע תפיסה לא מהניא כלל. לשון שאילה הוא זה:

אמר ר''נ. מהניא היכא דתפס מחיים של מת והכי גמר לה רב נחמן מרביה:

Tossefoth non traduit

ולרבי עקיבא תפיסה לא מהניא כלל. פי' ר''ת דקשיא ליה דתנן בפרקין לעיל (כתובות דף פ:) גבי שומרת יבם קדמה היא זכתה כו' אע''ג דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה מ''מ מהניא תפיסה אטו מי נימא דמתני' דלא כרבי עקיבא אמר רבא אמר רב נחמן והוא שתפס מחיים פירוש דמהניא תפיסה מחיים דבעל אפי' לר''ע דההיא שעתא לא שייכא שבועה ולא קרינא ביה הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכיון דאין צריכין שבועה זכו במה שבידם ומתניתין דלעיל גבי יבם כאילו תפסה בחיי הבעל דבמקום אחיו קאי הלכך קדמה היא זכתה ומיהו משמע בריש אלמנה לקמן (כתובות דף צו. ושם) דלא מהניא תפיסה לכתובה אפילו מחיים דבעל כמו שאפרש בסמוך ומ''מ יש ליישב פירוש ר''ת דנהי דלא מהניא תפיסה מחיים דבעל משום דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים מ''מ כיון דתפיס מחיים מהניא לבעל חוב ואפי' לר''ע בחיי היבם נמי מהניא תפיסה ובקונט' פי' דלשון שאלה היא וממתני' דלעיל לא מצי למיפרך כדפירשתי התם (ד' פב. ד''ה לא):

והוא שתפס מחיים. נראה לפרש דבבעל חוב איירי דבכתובה לא מהניא תפיסה לרבא דהכא אפי' מחיים כדמסיק רב יעקב משמיה דרבא כרבינא דהתם (לקמן כתובות דף צו.) דאמר לא אמרו דמהניא תפיסה במטלטלין אלא למזונות אבל לכתובה מפקינן ובתפיסה מחיים איירי דאי בתפיסה דלאחר מיתה היכי בעי התם מר בר רב אשי למימר דאפי' בכתובה לא מפקינן וכן משמע בהלכות גדולות דמחיים איירי דפירשו התם דהיינו טעמא דלא מהניא תפיסה בכתובה כמו בבעל חוב משום דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים ומיהו למזונות תקנו רבנן כמו שתקנו שמוכרת שלא בב''ד לצורך מזונות ור''ח פי' לקמן דהא דא''ל רב יעקב לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כוותך אינו דהא אמר רבא גופיה התם לקמן (כתובות דף צח.) זילו והבו לה לההיא דתפסה כסא דכספא לכתובתה ואומר ר''י דלאו ראיה היא דאיכא למימר דההיא תפיסה דכסא דכספא הויא ברשות יתומים ושמא סבורין היו להפסידה מזונות ע''י תפיסה זו לכך נראה דהכא בבעל חוב איירי ורבינו חננאל פסק לקמן דכמר בר רב אשי קיי''ל דאמר בין לכתובה בין למזונות מה שתפסה תפסה דבכולי הש''ס קיי''ל כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה (שבועות מא.) וחיורי (חולין דף עו:):

וּלְרַבִּי טַרְפוֹן, דְּמַנְּחִי הֵיכָא? רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: וְהוּא שֶׁצְּבוּרִין וּמוּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל בְּסִימְטָא — לֹא. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ בְּסִימְטָא.

Traduction

The Gemara asks: And according to Rabbi Tarfon, who holds that whoever first takes possession of the produce has acquired it, where was this produce placed? The Gemara presents a dispute: There is the opinion of Rav and Shmuel, who both say: And this, that whoever first takes possession of the produce has acquired it, is the halakha provided that the produce is arranged in a pile and placed in the public domain. Since the public domain is not a suitable location for an act of acquisition, anyone can take the produce and acquire it. However, if it is situated in an alley [simta], a place adjacent to the public domain that is rarely frequented by the public, the produce does not belong to the first one who obtains it. Because an acquisition can be performed in an alley, any items that had belonged to the deceased are immediately acquired by the heirs. And there is the opinion of Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish, who both say: Even if one seizes produce left in an alley, he acquires it.

Rachi non traduit

דמנחי היכא. הנך פירות דקא''ר טרפון דבשעת מיתה לא זכו בהן יורשין אלא יזכה בהן הקודם:

בסימטא. קרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ובני אדם העושין סחורה זה עם זה בשוק ורוצים לדבר דבריהם בנחת וישוב הדעת מסתלקין לשם:

אבל בסימטא לא. א''ר טרפון כל הקודם זכה דכיון דמקום הראוי לקנין הוא כדאמרינן בעלמא (ב''ב דף פד:) דמשיכה קניא התם אפי' למ''ד ברשות הרבים לא קניא אין זה מקום הפקר וזכו בהן יורשין משעת מיתה והמחזיק בו שם כמחזיק בו בביתם:

דּוּן דַּיָּינֵי כְּרַבִּי טַרְפוֹן, וְאַהְדְּרֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְעוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: עָשִׂיתָ כְּשֶׁל תּוֹרָה.

Traduction

The Gemara relates: There were judges who judged a case of this kind in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon, and Reish Lakish reversed their action. He dismissed the judges’ decision and restored the money to the heirs, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. Rabbi Yoḥanan criticized his ruling and said to him: You acted in this case like one acts with regard to a ruling of Torah law, where any incorrect action taken by the court must be corrected.

Rachi non traduit

ואהדריה לעובדא. סבר לה כרבי עקיבא דלא מהניא תפיסה:

עשית. דברי ר''ע כאילו הן הלכה למשה מסיני שחזרת מעשה ב''ד דיי לנו לקיים הלכה כמותו לכתחילה אבל משנעשה ונגמר הדין אין לנו לחזור:

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר, וּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר?

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this: That one Sage, Reish Lakish, holds that if one erred in a matter that appears in the Mishna, the decision is revoked. And one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that if one erred in a matter that appears in the Mishna, the decision is not revoked.

Rachi non traduit

בדבר משנה. דקיי''ל הלכה כר''ע היכא דיחידאה פליג עליה ואע''ג דלאו במשנה ממש תנינא לה אלא שמעתא דאמוראי הוא אמרי' בסנהדרין (דף לג.) דחוזר דאמרינן התם אפילו טעה בדרב ושמואל אמר ליה אין:

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ, וּמָר סָבַר הֲלָכָה אֲפִילּוּ מֵרַבּוֹ.

Traduction

The Gemara refutes this suggestion: No, it can be explained that according to everyone, where the judge erred in a matter that appears in the Mishna, the decision is revoked, and here they disagree about this: One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in his disputes with his colleague, but not in his disputes with his teacher, and Rabbi Tarfon was Rabbi Akiva’s teacher. And one Sage, Reish Lakish, holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva even in his disputes with his teacher.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר רַבִּי טַרְפוֹן רַבּוֹ הֲוָה, וּמָר סָבַר חֲבֵירוֹ הֲוָה.

Traduction

And if you wish, say instead that everyone agrees that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in his disputes with his colleague but not in his disputes with his teacher. And here they disagree about this: One Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that Rabbi Tarfon was Rabbi Akiva’s teacher, and one Sage, Reish Lakish, holds that Rabbi Tarfon was his colleague.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא חֲבֵירוֹ הֲוָה, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר הֲלָכָה אִיתְּמַר, וּמָר סָבַר מַטִּין אִיתְּמַר.

Traduction

And if you wish, say instead that everyone agrees that Rabbi Tarfon was Rabbi Akiva’s colleague, and here they disagree about this: One Sage, Reish Lakish, holds that the principle that the law is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva was stated as the halakha. And one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that what was stated was that one is inclined to follow the opinion of Rabbi Akiva. Therefore, although Rabbi Akiva’s opinion is followed ab initio, the halakha was never established conclusively in accordance with it. As such, if judges went against the principle that the halakha follows Rabbi Akiva in opposition to his colleague, the Sages do not revoke their decision.

Rachi non traduit

הלכה אתמר. הלכה כר''ע מחבירו:

מטין אתמר. מטין ההוראה לכתחילה אחר ר''ע ומיהו אי עביד כאידך לא מהדרינן עובדא:

קָרִיבֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּפוּס פָּרָה דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: שַׁפִּיר תְּפַסְתּוּהָ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר לְהוּ: זִילוּ אַהְדּוּר. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לְהוּ: מָה אֶעֱשֶׂה? שֶׁכְּנֶגְדִּי חָלוּק עָלַי.

Traduction

The Gemara relates: The relatives of Rabbi Yoḥanan seized a cow of orphans from an alley because the orphans’ father owed them money. They came before Rabbi Yoḥanan for judgment, and he said to them: It is well that you seized the cow and it is yours, in accordance with the ruling of Rabbi Tarfon. They subsequently came before Rabbi Shimon ben Lakish, who said to them: Go and return the cow to the orphans. They again came before Rabbi Yoḥanan, complaining that Reish Lakish had told them they must give back the cow, in opposition to Rabbi Yoḥanan’s ruling. He said to them: What can I do, as one whose stature corresponds to my stature disagrees with me, and I cannot dismiss his opinion.

Rachi non traduit

קריביה דר' יוחנן. קרוביו:

זילו אהדור. דס''ל כר''ע דתפיסה דלאחר מיתה לאו כלום היא:

שכנגדי. שקול כמותי:

Tossefoth non traduit

שפיר תפסתוה. תימה לפי מה דתרצינן לעיל מר סבר מטין איתמר משמע דלכתחילה עבדינן כר''ע והיכי קאמר להו הכא שפיר תפסתוה ושמא זה חשיב כמו דיעבד כיון דכבר תפסוה:

הָהוּא בַּקָּרָא דְיַתְמֵי דְּתָפְסִי תּוֹרָא מִינֵּיהּ. בַּעַל חוֹב אָמַר: מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ. וּבַקָּרָא אָמַר: לְאַחַר מִיתָה תַּפְסֵיהּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ: אִית לְךָ סָהֲדֵי דְּתַפְסֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. אֲמַר לֵיהּ: מִגּוֹ דְּיָכוֹל לְמֵימַר ''לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי'', יָכוֹל נָמֵי לְמֵימַר ''מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ''.

Traduction

The Gemara relates another incident: There was a certain herdsman caring for the cattle of orphans from whom a creditor seized an ox as payment for a debt of the orphans’ father. The creditor said: I seized it from the herdsman while the debtor was still alive. In such a case, the action is effective even according to Rabbi Akiva, as stated earlier. And the herdsman said: He seized it after the debtor’s death. They came before Rav Naḥman for a ruling. Rav Naḥman said to the herdsman: Do you have witnesses that he seized the ox from you? He said to him: No. Rav Naḥman said to him: In that case, since the claimant can say: It is in my possession because it was purchased by me, as there is no proof that he gained possession of the ox unlawfully, he can also say: I seized it from the herdsman while the deceased was still alive.

Rachi non traduit

בקרא דיתמי. שומר בהמותיהם:

דתפוס תורא מיניה. בעל חוב של מת תפסו בבית השומר:

Tossefoth non traduit

אית לך סהדי דתפסיה. לא גרסי' דלאחר מיתה אלא כיון דאית ליה סהדי דתפסיה מיניה ובעל כרחו גזלה תו לא מצי למיטען לקוח הוא בידי:

וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַגּוֹדְרוֹת אֵין לָהֶן חֲזָקָה! שָׁאנֵי תּוֹרָא דִּמְסִירָה לְרוֹעֶה.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Reish Lakish say that moving livestock, e.g., sheep and oxen, provide no presumption of ownership to whoever is in possession of them? Since they wander from place to place, a person cannot claim that his mere possession of livestock demonstrates ownership, because it may have wandered into his property on its own. The Gemara answers: An ox is different from other livestock, as it is handed over to a shepherd, who does not let it wander off. Consequently, possession of an ox does establish a presumption of ownership.

Rachi non traduit

הגודרות. בהמה דקה על שם גדרות צאן (במדבר לב):

אין להן חזקה. אין המחזיק בהם יכול לומר לקוחין הן בידי שמא מצאן והכניסן בביתו לפי שדרכן להלך בשדות:

דְּבֵי נְשִׂיאָה תְּפוּס אַמְתָא דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא. יְתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, וִיתֵיב רַבִּי אַבָּא גַּבַּיְיהוּ. אֲמַר לְהוּ: שַׁפִּיר תָּפְסִיתוּהָ. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אַבָּא: מִשּׁוּם דְּבֵי נְשִׂיאָה נִינְהוּ מְחַנְּפִיתוּ לְהוּ? וְהָא דּוּן דַּיָּינֵי כְּרַבִּי טַרְפוֹן, וְאַהְדְּרֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ עוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ.

Traduction

The Gemara relates another incident: The members of the house of the prince of Eretz Yisrael seized hold of a maidservant of orphans in an alley, as payment for a debt owed to them by the orphans’ father. Rabbi Abbahu and Rabbi Ḥanina bar Pappi and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting as judges, and Rabbi Abba was sitting with them. Rabbi Abbahu said to them: It is well that you seized the maidservant. Rabbi Abba said to the judges: Just because they are members of the house of the prince, will you curry favor with them by rendering an incorrect verdict? Isn’t it the halakha that there were judges who judged a case of this kind in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon, and Reish Lakish reversed their action, indicating that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon?

Tossefoth non traduit

ויתיב רבי אבא גבייהו. משמע הכא דסבר רבי אבא דעבדא כמטלטלי דמי ואע''ג דבפ' יש נוחלין (ב''ב דף קכח.) שלח ר' אבא הלכה גובין מן העבדים הא אמרינן התם במסקנא דאין גובין איתמר:

יֵימַר בַּר חָשׁוּ הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי בְּהָהוּא גַּבְרָא, שְׁכֵיב וּשְׁבַק אַרְבָּא. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיהּ: זִיל, תְּפַסָה נִיהֲלִי. אֲזַל תַּפְסַהּ. פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, אֲמַרוּ לֵיהּ: אַתְּ תּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים

Traduction

The Gemara relates another incident: A man called Yeimar bar Ḥashu was owed money by a certain man who died and left behind a boat. Yeimar bar Ḥashu said to his agent: Go and seize the boat for me. The agent went and seized it. Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, encountered him. They said to him: You are seizing assets for a creditor in a situation where your action will cause a disadvantage for others, as the debtor owed money to other people as well. And Rabbi Yoḥanan said that one who seizes assets for a creditor in a situation that will result in a disadvantage for others

Rachi non traduit

חשו. שם האיש:

שכיב. הלוה:

ארבא. ספינה:

א''ל. יימר לשלוחיה זיל תפסה:

התופס לבעל חוב. שליח התופס מטלטלין של לוה לצורך בעל חוב:

במקום שחב לאחרים. שמפסיד בעלי חובין אחרים בתפיסתו:

Tossefoth non traduit

את תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. כאן משמע דאע''ג דעשאו שליח דאמר ליה זיל תפסה אפ''ה לא קנה ולא כמו שפירש בקונטרס בפ''ק דב''מ (דף י. ושם) דדוקא בשלא עשאו שליח לא קנה:

ואמר רבי יוחנן כו' לא קנה. וא''ת דאמרינן בפ''ק דב''מ ר''נ ורב חסדא דאמרי תרוייהו המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו מ''ט דהוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים והתופס כו' לא קנה וא''כ ר' יוחנן דאמר התם המגביה מציאה לחברו קנה חברו סבר דהתופס לבעל חוב קנה וי''ל דשאני גבי מציאה דאיכא למימר מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה משא''כ הכא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source